האלומיניום הינו מתכת מאוד אקטיבית, כלומר הוא מגיב לחמצן בצורה מהירה מאוד. בעוד הדבר מהווה חולשה אצל רוב המתכות במקרה של האלומיניום הדבר למעשה מהווה מפתח כנגד קורוזיה.

 

כאשר האלומיניום נמצא בנוכחות חמצן, האלומיניום מגיב מידית ומייצר שכבה דקה של תחמוצת אלומיניום, אשר נותן לאלומיניום את הברק הכסוף והמוכר שלו. שכבת תחמוצת האלומיניום נקשרת לפני השטח החשופים ומבודדת את ליבת האלומיניום מפני כל ריאקציה, תגובה, עתידית.

 

המתואר לעיל הינו שונה בתכלית מהמקרה של התחמצנות מתכת הברזל לדוגמא. במקרה של מתכת הברזל הקורוזיה אשר מופיע, כמה שמוכר לנו כחלודה, מתהווה על גבי הברזל ומתקלפת מעליו. לאור כך נחשפת שכבה חדשה של ברזל לקורוזיה, והתהליך חוזר על עצמו עד שבסופו של דבר הברזל "נאכל" למעשה על ידי הקורוזיה.

 

למרות שלאלומיניום קיים יתרון גדול על פני מתכות אחרות כאמור לעיל, האלומיניום אינו חסין לחלוטין מפני קורוזיה. שכבת תחמוצת האלומיניום יכולה להיות מאוד לא יציבה כאשר היא נמצאת בתנאי טבע קשיים ובמיוחד כאשר זו נחשפת לרמות PH גבוהות. כאשר מתרחשת קורוזיה על פני אלומיניום הדבר מתבטא בכך שהאלומיניום מלבין ומעבד מחוזקו.

 

לשם הגנה על האלומיניום מהמקרה המתואר לעיל קיימים מספר פתרונות בהם מצפים את פרופיל האלומיניום בצבע או באמצעות ציפוי אנודיז אשר מגבירים את עמידות האלומיניום כנגד קורוזיה וכנגד שחיקתו של האלומיניום.